להורדת חוברת השיחה לחץ כאן

תכנון רפואי מקדים בהתאם לרצון המטופל

90% מהאנשים  מאמינים שחשוב לבצע תכנון רפואי מקדים לפני מצבי משבר רפואיים

בפועל רק 27% עושים זאת !

80% מצהירים שבמקרה של מחלה קשה, ירצו לשוחח עם הרופא שלהם על טיפול תומך (פליאטיבי)…

רק 7% עושים זאת*…

לא קל לדבר על טיפול רפואי בעת או לקראת מצבי משבר רפואיים, אולם זאת יכולה להיות אחת השיחות החשובות ביותר שיקיים המטפל (בן משפחה/איש מקצוע) עם המטופל .

פרויקט השיחה (The Conversation Project) החל בשנת 2010 על ידי זוכת פרס פוליצר, אלן גודמן. גישה לחיים נבחר להיות הארגון הראשון המוביל את התכנית מחוץ לגבולות ארה"ב.

*מקור: סקר שנעשה בקרב תושבי קליפורניה על ידי קרן הבריאות של קליפורניה, 2012

מטרות ויעדי המפגש

• קידום המודעות לנחיצות שיחות בנושא תכנון רפואי מקדים והתאמת הטיפול לרצון המטופל
• זיהוי והכרת המחסומים הקשורים לשיח על הנושא בחיים האישיים והמקצועיים
• הגברת האמון והבנה הוליסטית של המטופל, צרכיו וערכיו
• שיפור תהליך קבלת החלטות, הפחתת לחץ, מצוקה וקונפליקט בעת קבלת החלטות קריטיות
• הקניית כלים ליצירה וניהול שיח משמעותי כולל: שימוש ב 'בנק שאלות' רלוונטי, יצירת מרחב בטוח לשיחה, התמודדות עם תכנים רגשיים, הקשבה, שיקוף ומיקוד השיח

מתכונת המפגש

• 2 מפגשים – 3 שעות + 2 שעות למפגש המשך
• עד 20 משתתפים בקבוצה

קהל מטרה

• צוותים מקצועיים מתחומי רפואה, סיעוד ורווחה
• מטופלים ובני משפחות
• עורכי דין המוסמכים לחתימה על ייפויי כוח רפואי

להורדת חוברת השיחה לחץ כאן

חתמו על ייפוי כוח רפואי – לחץ כאן

מיומנות קוגניטיבית להתמודדות אפקטיבית
בעת משבר רפואי

על פי מחקרים, “אנשים תקוותיים” מתלהבים ממשימות, מוכנים להתמודד איתן, לקחת עליהן אחריות ולהקנות להן משמעות מקדמת (פרופ' ריק סניידר 2002).

סדנת התקווה של 'גישה לחיים' מבוססת על תפיסה טיפולית שמתגבשת בימים אלו סביב מחקר קליני פורץ דרך שהחל על ידי פרופסור בן קורן ועמיתיו באוניברסיטאות דיוק (בניהם פרופסור דן אריאלי), ג’ונס הופקינס וה-  National Cancer Institute (NCI) ומצביע על קשר בין מיומנויות המקנות תקווה לחולים לבין איכות החיים של המטופל.

מטרות ויעדי הסדנה

• המשגה (מחדש) של המושג תקווה בתהליכי ריפוי, סיעוד וטיפול
• כיצד משתמשים בתקווה ככלי ליצירת מוטיבציה ותחושת מסוגלות
• כיצד רותמים את כוחה של התקווה להתמודדות אפקטיבית עם אתגרים רבים כולל :
• גיבוש חזון אישי והצבת מטרות
• זיהוי כיוונים (כולל כיוונים חלופיים) ותכנון דרכים להשגת המטרות, תוך כדי פתרון בעיות והתגברות על המכשולים שבדרך.
• זיהוי הכוחות והמשאבים הפנימיים, שיהוו תשתית יציבה למימוש המטרות.

מתכונת המפגש

• מפגש אחד של 3 שעות, כולל הרצאת מבוא
• עד 20 משתתפים בקבוצה
• בהנחיית עו”ס קלינית

קהל מטרה

• צוותים אורגניים הכוללים צוותי רפואה, סיעוד ורווחה
• מטופלים ובני משפחות

'בגישה אישית' – מעצימים את הקשישים, החולים והמטפלים

להתמודדות עם אתגרי המחלה והזיקנה

תכנית ההתערבות 'בגישה אישית' פותחה במטרה להביא להעצמת הקשישים, החולים והמטפלים להתמודדות עם אתגרי המחלה והזיקנה, באמצעות הכשרת הצוותים המטפלים במוסדות רפואיים וגריאטריים.

האתגר להעצים את החולים והקשישים להתמודדות עם אתגרי המחלה תמיד היה שם, אך התגבר בשנים האחרונות לאור הזדקנות האוכלוסייה, ולצידה הגידול במספר האנשים הסובלים ממחלות כרוניות קשות בשנים האחרונות לחייהם.

המבוגרים בישראל והחולים במחלות קשות סובלים מבדידות, חוסר אונים, תסכול, דכאון, העדר מידע ושיתוף בקבלת החלטות.  בכדי להתמודד עם אתגרי המחלה, חשוב להעניק להם יחס קשוב ואמפתי, לסייע בידם להבין את המחלה והשלכותיה ולאפשר להם להביע את רצונותיהם לגבי סוף החיים וטיפול במחלה.

תכנית ההתערבות "בגישה אישית" פותחה במטרה להטמיע בקרב הצוותים המטפלים יכולות קשב, שיתוף, אמפתיה ורצון לכבד את רצון הזקן והחולה במחלה קשה ובכך – לשפר את התקשורת בין מטפל למטופל ולבני משפחתו. 

התכנית כוללת הקניית מיומנויות מהתחומים הפסיכולוגיים והסוציאליים הכוללות:

• כינון מערכות יחסים של אמון והעצמת התקשורת בין הצוות המטפל לבין המטופל ומשפחתו
• שיתוף והסכמה על קבלת החלטות ותהליך הטיפול במטופלים
• שימור וחיזוק נפשי ומקצועי של הצוות המטפל (SELF CARE)
• כלים יישומיים להקשבה אמפטית, הכלה, התמודדות עם רגשות, כעס, פסיביות, חרדה.

התכנית פותחה לשני סוגים של צוותים מטפלים – בבתי החולים ובמוסדות גריאטריים, במטרה שצוותים אלו יטמיעו את התכנית במוסדות בהם הם עובדים.

בבתי החולים, התקיימה התכנית הראשונה בשנת 2018 במרכז רפואי הדסה הר הצופים, ובמהלך 2019 הורחבה למרכזים הרפואיים אסף הרופא וברזילי.

במרכזים הגריאטריים, פועלת התכנית ב-2019 במוסד הגריאטרי של רשת 'בית בלב' בנשר (מרכז שיקומי סיעודי) ובמרכז סיעוד מרגוע (נאות חיפה).

בשנת 2020 תמשיך התכנית להתרחב ותפעל גם במרכז רפואי פוריה ובשלושה מוסדות גריאטריים נוספים.

התכנית כוללת הערכה ומדידה על השפעת התכנית ותכניה על הצוות המטפל, באמצעות מדידה כמותנית עם שאלוני משוב והערכה  איכותנית באמצעות ראיונות.

מחקר המתקיים בימים אלו בישראל ובארה"ב בהובלת יו"ר גישה לחיים פרופסור בן קורן. המחקר מתקיים תחת אישור הלסינקי וNCI. בשיתוף אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת ג'ון הופקינס . המחקר מתקיים במקביל הן קלינית (הקרנות נמנעות מאזור ההיפוקמפוס במח)  – עבור נשים חולות סרטן השד שלב 4 והן התנהגותית (סדנאות)  עבור נשים חולות סרטן השד שלב 4 ועבור הרופאים המטפלים בהם.

המחקר מתקיים, בזכות תמיכתה הנדיבה של קרן נעמי ותורמים נוספים למכון המחקר על שם פאם כהנא, ובשותפות עם אוניברסיטת דיוק, MAYO CLINIC, ג׳ון הופקינס, המרכז הרפואי תל אביב, המרכז הרפואי שערי צדק, מרכז פרס, ו-NRG ONCOLOGY

המשך…

אלפי קשישים חשים בדידות קשה בעיקר בימים אלו.
זה הזמן שבו אנחנו יכולים למצוא הרבה תקווה, אהבה וכוח בעצמנו ובאחרים.

המוקד "שיחה של תקווה" שהוקם עקב משבר הקורונה, מעניק באמצעות מאות מתנדבים אוזן קשבת, מילה טובה, עידוד ותמיכה עבור קשישים בודדים באמצעות שיחות טלפוניות.

אם כל אחד מאיתנו יקדיש כמה דקות ביום עבור קשיש אחד, הימים שלהם יראו אחרת והייאוש יהפוך לתקווה.
אתה או את שרוצים לתמוך ולהתנדב מרחוק מוזמנים לפנות אלינו, ל'גישה לחיים' ואנחנו נדאג לחבר אתכם למי שישמח לשמוע מכם ומאוד זקוק לחיבור ולמילה טובה…ובעיקר לתקווה.

על מנת להתנדב – לחץ כאן

הצלחה מוכחת ביצירת איכות חיים בבתי אבות ודיור מוגן

איכות החיים בקרב בני הגיל השלישי נפגעת מסיבות רבות-

• כמות הולכת וגדלה של מחלות כרוניות מרובות ומגבלות תפקודיות בקרב קשישים.
• איכות החיים – דרכי הטיפול הרפואיות גם אם מטפלות/מקלות/מאזנות את מצבו הפיזי של הקשיש לא תמיד מתייחסות להשפעתו של הטיפול על מצבו המנטאלי.
• אבדנים יום יומיים – חברים, משפחה, יכולות, לפעמים אובדן הבית והסביבה המוכרת לטובת המוסד הציבורי. כל אלו מייצרים תחושת ערך ירודה, אובדן שייכות, מטרה ותקווה.185
• העדר כלים אשר יסייעו לצוות הסיעודי/הרפואי לברר את סדרי העדיפויות של המטופל בתפיסתו את איכות חייו.
• שחיקה (Burnout) ותשישות חמלה (Compassion Fatigue) של המטפל הנובעת מהעדר כלים אשר יסייעו לצוות הסיעודי/הרפואי בהתמודדות האישית שלהם עם מורכבות הטיפול (Self-care).

תכנית ‘מעלות’ של ארגון ‘גישה לחיים, מציעה מודל המושתת על דו”ח הלאומי Dying in America ועל מחקרים המוכיחים קשר ישיר בין תחושת איכות טובה לבין חוסן רוחני ונפשי בקרב חולים ובני הגיל השלישי. התכנית פועלת בבתי אבות בכל רחבי הארץ ובעלת הצלחה מוכחת בכל המוסדות בהן הושקה.

מטרות ושיטה

התוכנית מבקשת לקדם שיח מקצועי המושתת על משאביו הפנימיים של הקשיש במטרה להפיג את בדידותו הנפשית והרוחנית ולייצר משמעות, חוסן נפשי ואיכות חיים.

המודל מציב לצד הצוות המקצועי במוסד 'תומך איכות חיים' בעל הסמכה הן של גישה לחיים והן הכשרה בליווי רוחני. תפקידו לייצר שפה המבקשת להרחיב את גבולות משמעות החיים ואיכותם, להעצים את הקיום ולתת תקווה. במקביל מתקיימות סדנאות מקצועיות לצוותים המטפלים.

קהל מטרה

התומך פועל בשלושה מעגלים. במעגל הראשון – החולים והקשישים- התומך מקיים שיחות אישיות, מפיג את בדידותם, עוסק בסוגיות של תקווה, שייכות ומשמעות החיים.

במסגרת המעגל השני, יוצר התומך קשר עם בני המשפחה ששגרת חייהם השתנתה ומעניק להם כלים להתמודדות ולהעצמה באמצעות סדנאות.

במעגל השלישי – הצוות הרפואי והפרא-רפואי. אנשי המקצוע של גישה לחיים מקיימים סדנאות להתמודדות עם תשישות חמלה ושחיקה ובכך מביאים להגברת אפקטיביות ולהעצמת הקשר מטופל-מטפל.

פידבקים

• למעלה מ 40% מהצוות המטפל במוסד לוקח חלק פעיל במפגשי ההעשרה
•  94% חשים שהתומך מוסיף אנושיות חום ואכפתיות לתהליכי הטיפול והסיעוד במוסד

אנשי הצוות המטפל התבקשו לדרג מ 1-5 את ההיגדים הבאים: 1 לא מסכים כלל 5 מסכים מאד:

• אני חש/ה שינוי התנהגותי חיובי בקרב הדיירים– 4.5
• אני חש/ה שינוי במצב הרוח בחלק מהדיירים 4.6
• אני חש/ה בחלק מהדיירים שינוי חברתי 4.3
• אני מרגיש/ה כאיש/ת מקצוע שהתוכנית מסייעת לי ומלמדת אותי כלים חדשים בתפקודי במוסד – 4.5

מיומנות קוגניטיבית להתמודדות אפקטיבית
בעת משבר רפואי

על פי מחקרים, “אנשים תקוותיים” מתלהבים ממשימות, מוכנים להתמודד איתן, לקחת עליהן אחריות ולהקנות להן משמעות מקדמת (פרופ' ריק סניידר 2002).

סדנת התקווה של 'גישה לחיים' מבוססת על תפיסה טיפולית שמתגבשת בימים אלו סביב מחקר קליני פורץ דרך שהחל על ידי פרופסור בן קורן ועמיתיו באוניברסיטאות דיוק (בניהם פרופסור דן אריאלי), ג’ונס הופקינס וה-  National Cancer Institute (NCI) ומצביע על קשר בין מיומנויות המקנות תקווה לחולים לבין איכות החיים של המטופל.

מטרות ויעדי הסדנה

• המשגה (מחדש) של המושג תקווה בתהליכי ריפוי, סיעוד וטיפול
• כיצד משתמשים בתקווה ככלי ליצירת מוטיבציה ותחושת מסוגלות
• כיצד רותמים את כוחה של התקווה להתמודדות אפקטיבית עם אתגרים רבים כולל :
• גיבוש חזון אישי והצבת מטרות
• זיהוי כיוונים (כולל כיוונים חלופיים) ותכנון דרכים להשגת המטרות, תוך כדי פתרון בעיות והתגברות על המכשולים שבדרך.
• זיהוי הכוחות והמשאבים הפנימיים, שיהוו תשתית יציבה למימוש המטרות.

מתכונת המפגש

• מפגש אחד של 3 שעות, כולל הרצאת מבוא
• עד 20 משתתפים בקבוצה
• בהנחיית עו”ס קלינית

קהל מטרה

• צוותים אורגניים הכוללים צוותי רפואה, סיעוד ורווחה
• מטופלים ובני משפחות

 תכנית התנדבות "תומכים לחיים" 

ארגון 'גישה לחיים' פועל להכשרת מתנדבים, עם עדיפות לבעלי ידע מקצועי בטיפול, הוראה, סיעוד וקשב לצורך תמיכה בקשישים שאין להם עזרה ויכולת להתמודד עם אתגרי המחלה וסוף החיים. המתנדבים מקבלים הכשרה למתן תמיכה לקשישים ובני משפחותיהם בקידום השיח והפגת הבדידות. 

קשישים רבים נמצאים במבוי סתום – בנוסף לבדידות קשה הם חווים אבדן משמעות וזהות מול החברה, פחד מאתגרים בריאותיים צפויים, מעגל התמיכה המשפחתי מתרופף ומתרחק – כל אלה ועוד רבים משפיעים על איכות החיים של הקשישים בשלב האחרון של החיים. כמו כן, קשישים רבים מתקשים לתקשר עם המטפלים ועם בני המשפחה את רצונותיהם לניהול המחלה בהתאם לערכים ולאמונות איתם חיו עד כה.

לצד המענה לצרכים הרפואיים והחומריים, קשישים אלו זקוקים לכתף תומכת ולאוזן קשבת על מנת להפיג את הבדידות ולהתמודד עם האתגרים שהגיל מזמן עבורם. תכנון ניהול המחלה ושיתוף בני המשפחה הקרובים לקשיש בהתאם לרצונותיו גורם לרוגע נפשי ולהפחתת התסכול והדיכאון – יש יותר ודאות.

בשנת 2020 החלה הכשרת מתנדבים לתמיכה בקשישים במרכז רפואי גריאטרי שהם – הקמנו קבוצה מדהימה של מתנדבות ומתנדבים בעלי ידע מקצועי מהתחום הטיפולי, אותם אנו מכשירים ומלווים להתנדבות במרכז הרפואי שוהם, המרכז הגריאטרי הגדול בישראל. המתנדבים ילוו את הקשישים המאושפזים, יקדמו שיח על הדברים המשמעותיים עבורם ויעזרו להפיג את בדידותם.

הפעילות בשותפות קרן אריה יהודה ישראל.