כללי
עיקר השיח המתקיים היום סביב סוגיית הזקנה הסיעודית נוגע לחוק הסיעוד, שירותים טכניים
וסיעודיים בקהילה. מסמך זה מבקש להעלות לסדר היום הציבורי והרפואי את סוגיית איכות
החיים של מזדקנים בישראל דרך חשיפה, העברה, שימוש וכיבוד ייפוי כח רפואי. ייפוי כח רפואי הנו כלי שמטרתו לוודא שרצונו של מייפה הכח יבוא לידי ביטוי גם אם לא יוכל להביע אותו . מיופה הכח
הרפואי הוא אדם הקרוב לאזרח הוותיק המכיר את עקרונות חייו, ערכיו, רצונותיו. הייפוי מדרבן שילוב עקרונות Wellbeing
)רווחה נפשת, וחברתית( בהליך הטיפולי. החל משנת 2005 הופקדו, קצת יותר מ 8000 ייפויי כח רפואיים והנחיות מקדימות.
גישה לחיים הוא ארגון ללא כוונות רווח מייסודו של פרופסור בן קורן. גישה לחיים מובילה שינוי תפיסתי
ככלי הכרחי בתהליכי ריפוי, סיעוד וטיפול בישראל wellbeing המבקש לשלב איכות חיים
למה?
1 . בעידן הפוסט מודרני, חלק ניכר מהאזרחים הוותיקים ) 900,00 במספר( הופכים לשכבה
מוחלשת בעיקר לאור ההתרחקות הגוברת מהתא המשפחתי, והחולי הפוליכרוני )רב מחלתי(
המלווה גלאים מתקדמים.
2 . כלים וידע מקדים, שינתן לכל אדם המגיע לגיל 67 ומעלה דרך ייפוי כח רפואי, יחזק את
חוסנם בעת משבר הדורש קבלת החלטות רפואיות.
המצב בישראל
1 . עבור מאות אלפי זקנים וחולים בישראל אנו מזהים מספר מגמות המקשות ואף מרעות את
איכות חייהם. הן נובעות מסדר יום המתמקד ב"זקנה" ולא ב'אדם' העומד מאחוריה:
א. השיח הציבורי – כמעט ואינו מתקיים סביב סוגיות רפואיות וקיומיות הנוגעות בגיל השלישי.
ב. השיח במערכות הרווחה והרפואה מתמקד ב"בריאות" ו"שרידות" ואיננו שם את רווחתו של
המטופל במרכז תהליך הטיפול.
אחד מהביטויים לכך הוא מזמינותם ונגישותם של טפסי ייפוי כח רפואי 1 אשר אינם מהווים
חלק בסיסי מפרוצדורות רפואיות הנהוגות ממילא עם ההגעה לגיל 67 )שלא לדבר על מחלות
כרוניות או חשוכות מרפא( או כחלק מהשיח בבית ובקהילה.
השלכות היעדר בירור העדפות ורצונות החולה/הזקן במהלך הטיפול
1 . פגיעה בזכויות האדם – לכל אזרח הזכות הבסיסית לקבל טיפול רפואי המתוכנן על פי ציר
חייו, ערכיו, תפיסותיו התרבותיות והדתיות.
2 . הגדלת פערים – מכיוון שאין חשיפה של ייפוי הכח במערכת הרפואית והרווחתית רוב
החותמים פונים לעו"ד ומשלמים סכומים שנעים בין 5000-15,000 ₪ עבור חתימה. בעוד
שמערכת הבריאות מדובר בשירות חינמי.
3 . פגיעה באיכות הטיפול – אי קיום שיחות מקדימות ותאום ייפוי הכח, מקשה על קבלת החלטות
בהתאם לרצון האדם וערכיו והחלטות רבות אפילו נעשות בניגוד להם.
4 . פגיעה כלכלית במשפחות ובמערכת הבריאות – עלויות כלכליות כבדות על המערכת הרפואית,
המדינה והמשפחה הנובעות מהשקעה ב"טיפול רפואי הרואי" שלא לצורך, הוצאות משפטיות
על סכסוכים משפחתיים, פגיעה ברווחת המטפלים העיקריים בבית .
הפתרון פשוט וקיים בחקיקה שאיננה מיושמת
יישום ייפוי הכח הרפואי מהווה נדבך חשוב במימוש זכותו של אדם לבחור את הטיפול
הרפואי/סיעודי שיוענק לו בהתאם לרצונו ותפיסת עולמו הערכית. מדובר בזכות בסיסית באחד
הצמתים המכריעים במהלך חייו של אדם וכל שכן כשמעמדו וסמכותו הולכים ומתדלדלים לצד
תלות גוברת במערכת הרפואית ובבני משפחתו.
מה נדרש
1 . זירוז סיום אישור ייפוי כח הרפואי המתמשך 2 בוועדות הרלוונטיות בכנסת .
2 . חשיפת ייפוי הכח הרפואי בפני קהל המטופלים:
א. על ידי רופאי משפחה עבור כל מי שהגיע לגיל 67 . בהקשר זה, נדרש נוהל חוזר מנכ"ל
משרד הבריאות כולל מערכת תגמולים.
ב. על ידי אחיות /עו"סים בבתי חולים לחולים עם גילויים של מצבי חולי משמעותיים
המוגדרים כמסכנים את חיי האדם או כרוניים ללא אפשרות ריפוי ובדגש על הגיל השלישי
הסובל יותר מכל מריבוי מחלות כרוניות )פוליכרוני(.
3 . קביעת תקציב ייעודי רב שנתי להכשרת צוותי רפואה ייעודיים, עו"סים קליניים
בקהילה/בבתי אבות ציבוריים/במרכזי יום, לכלים ליצירת שיח משמעותי עם בני המשפחה
המטפלים ועם האדם הזקן אשר יסייעו בקידום החתימה על ייפוי הכח .
4 . יצירת קואליציה של בעלי עניין )ציבורי, פרטי, מגזר שלישי( לקידום קמפיין ציבורי משותף
עם משרדי הממשלה במטרה לקדם חתימה על ייפוי הכח הרפואי כחלק מאיכות חייו של
האזרח הוותיק .
